<h1>ספר "והזהיר" מיוחס למר חפץ אלוף — פר' קדושים</h1>
<h2>דף מו.</h2>
אלו השאלות התלויות. שני אחים תאומים שנתגיירו או שנשתחררו הן ונשותיהן יש להן איסור אחוה אי לא. יכולין להחליף נשותיהן זה לזה אי לא. אם רוצה [אחיהם] בר ישראל לישא אותן והן אחיות חייב עליהן משום אשת אח ומשום אשה אל אחותה לא תקח אי לא. ואם אותן שני גרים או משוחררים נשאו נשים מישראל ומת אחד מהן בלא זרע חייב לחלוץ וליבם אשת אחיו אי לא. אם מת ויש לו בנים ועמד ונשא את אשת אחיו עליה משום ערוה אי לא. ולענין השאלות. תא שמע שני אחים תאומים גרים וכן משוחררים לא חולצין ולא מיבמים ואין חייבין משום אשת אח. היתה הורתן שלא בקדושה ולידתן בקדושה הרי אלו לא חולצות ולא מיבמות (ואין חייבין משום אשת אח היתה הורתן שלא בקדושה ולידתן בקדושה) אבל חייבין משום [אשת] אח. היתה הורתן ולידתן בקדושה הרי אלו כישראל לכל דבריהם. ואמר אביי כשאמרו חכמים אין אב לעו"ג לא תאמר לפי ששטופין בזימה הן וכל אחד מהן זונה עם אשת חברו ואין ידוע האב לפיכך אמרו חכמים אין אב לע"ג אבל כשיודע האב נאמר שיש אב לעו"ג וכשמתגיירין [כשם ש]היו חייבין אחרים על נשותיהן אף הן עצמן יהיו חייבין משום אשת אח או משום אשה אל אחותה ויש עליהן תורת חליצה ויבום (לאו) [אלא] שאע"פ [דידוע] האב אין חוששין שהרי שנינו שני אחין תאומים גרים וכן משוחררים שטיפה אחת היא ונחלקה לשנים. אעפ"כ אין חייבין משום אשת אח ולא חולצין ולא מיבמין וכן הלכה.
